סוכן בחדר עריכה

מאת: שרית בינו

לאחרונה קיבלתי פניות לא מעטות מעורכים ששאלו האם גם הם יכולים להעזר בסוכנים כמו שחקנים, במאים וכו' -
ובעצם איך עושים את זה? למי פונים ובמה זה כרוך?
אין ספק שבמקרים רבים פשוט יותר לתת למישהו אחר לטפל בחלק הפחות יצירתי מול חברת ההפקה, אולם לעומתם יהיו שיטענו כי הכי טוב זה לבד. יחסי עורך-מפיק-במאי יש בהם מן האינטימיות שנבנית לאורך השנים ורצוי שלא להכניס לתוכה שחקנים חדשים שעלולים לערער את האיזון העדין שנוצר ביחסי העבודה.
"כמפיקת פוסט לשעבר שמכירה את העורכים מקרוב תמיד חשבתי שכדאי להם להתמקד יותר באומנות שלהם ופחות בתחום העיסקי" אומרת תאריקה זוהר, בעליה של סוכנות לייצוג אומנים (ביניהם גם עורכים) מאז 2004 , "כמובן שזה גם עניין של אופי, תמיד יהיו כאלה שיסגרו עיסקאות בקלות אבל לרוב האומנים כדאי לדעתי לשים את האנרגיה ביצירה ולתת למישהו אחר, שזה התפקיד שלו, לקדם את הקריירה עבורם".

יעל שפרינגר:''בונים ביחד אסטרטגיה שיווקית''

אז מהו בעצם תפקידו של סוכן?
ההגדרה היבשה אם תרצו לסוכן מתייחסת לבעל מקצוע שמנהל ומנתב את הקריירה של היוצר (העורך במקרה שלנו) וזה כולל: חיפוש עבודה, ניהול המו"מ, סגירת חוזים וגביית השכר בזמן שנקבע.
אבל אחרי שיחה עם כמה סוכנים בתחום מסתבר שזה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים ושמעבר לדרישות המקצועיות (להיות עו"ד, איש עסקים ומקושר היטב בתעשייה) חשוב להבין שכל אומן מצריך התייחסות אישית, כלומר סוכן צריך שיהיה גם סוג של חבר, אוזן קשבת ופסיכולוג עיסקי.
"כשיוצר מגיע אלי אני קודם כל צריכה לדעת מי הבן אדם ומאיפה הוא בא כדי שאוכל לבנות לו את האסטרטגיה והאג'נדה שתתאים לו באופן אישי" מסבירה יעל שפרינגר, גם היא מפיקת פוסט לשעבר שמזה שנה מייצגת עורכי וידאו בטלויזיה ובקולנוע, "אחרי שיחה טלפונית וקבלת קורות החיים אנחנו נפגשים לפגישת הכרות ראשונה כאשר שני הצדדים מחליטים שהם בכלל רוצים לעבוד ביחד. לפגישה השנייה אני מתחילה לכתוב פילמוגרפיה (מסמך מפורט של כל הפרוייקטים שהעורך עשה עד היום).

ואז יושבים ובונים את האסטרטגיה המקצועית, כלומר מגדירים את היעדים (לאיזה שכר היוצר ירצה להגיע, באילו תחומים הוא ירצה לעבוד, עם מי וכו') ולבסוף את דרך הפעולה הטובה ביותר להשיג את היעדים הללו.
בשלב הבא אנחנו בונים ביחד אסטרטגיה שיווקית ואני בעצם הופכת להיות השותפה לחיפוש העבודה". יעל מדגישה שוב ושוב את המילה שותפות כי חשוב לה שלא יווצרו יחסי תלות בינה לבין היוצר שהיא מייצגת. "היוצר ימשיך לחפש עבודה אבל כעת יהיה מישהו נוסף שיעזור וידחוף אותו קדימה. התעשייה שלנו היא מאוד קטנה ולכן השיווק בה הוא בעיקר מפה לאוזן וברגע שעורך לוקח לו סוכן יש לו בעצם עוד פה ועוד אוזן".

תאריקה: "אין ספק שעורך הוא אומן מיוחד"

תהיתי לעצמי אם סוכנים רואים בכלל הבדל בין ייצוג עורכי וידאו לייצוג אומנים אחרים? שהרי עורך הוא בדרך כלל אנונימי יותר, פחות פעיל בתהליך השיווק של הפרוייקט ולרוב עובד מאחורי הקלעים אחרי שכל האקשן של ההפקה כבר הסתיים (מלבד אולי בתוכניות ריאליטי או בשידורים חיים שהעריכה שלהם מתרחשת תוך כדי הצילומים והיא גם שונה במהותה).

"אין ספק שעורך הוא אומן מיוחד", אומרת תאריקה שעובדת בעיקר בתחום הפרסומות וקצת עם טלויזיה, " סוג של סטורי טלר של מישהו אחר, מעין אומן-בנאי, אבל חוץ מזה לכל האומנים בעיניי יש משהו משותף: פחדים, חששות, ביטחון עצמי שמושפע באופן טבעי הרבה יותר מדעת הקהל, וזה חייב להיות ככה, כי זה גם מה שמניע את היצירה בסופו של דבר".
יעל לעומת זאת, שפועלת בעיקר בתעשיית הקולנוע והטלויזיה, מחדדת יותר את ההבדל בין עורכים ליוצרים אחרים "אני זוכרת שכמפיקת פוסט הייתי לפעמים רודפת אחרי עורכים כדי לשלם להם, הם היו פשוט שוכחים. לדעתי יותר קשה לעורכים לנהל את עצמם, הם עובדים הרבה שעות, ימים ולילות, יושבים מול מחשב ואין להם ראש ואנרגיה להתעסק עם הדברים הטכניים וחוץ מזה חשוב להבדיל בין עורכי פרסומות לעורכי קולנוע וטלויזיה. תהליך העריכה בפרסומות היא קצרת טווח. מדובר במפעל כלכלי שמייצר הרבה מאוד כסף וכל יום אפשר לצלם ולערוך פרסומת אחרת. אם את פונה נניח לתאריקה ומבקשת עורך מסויים לפרסומת את יודעת מראש את השכר שלו ושלא ניתן להתווכח על המחיר, אבל כשמדובר בסרטים ובסדרות זה עובד אחרת כי זו כבר עבודה ארוכת טווח שיכולה להתארך או להתקצר משמעותית גם משיקולים אומנותיים. במקרה כזה חשוב ללהק את העורך הנכון לפרוייקט הנכון ולא להיפך, שהרי מדובר במסע שיכול להימשך שבועות ואף חודשים ואם תנאי השכר והעבודה לא יתאימו לאופי הפרוייקט יהיו הרבה תיסכולים בהמשך".

רותי מאירי: ''לא מעניין אותי לנהל מלחמות''

העורכת רותי מאירי, שמיוצגת כיום על ידי יעל, חיפשה הרבה שנים מישהו שיקח על עצמו את הצד העיסקי של הקריירה שלה "עד לא מזמן לא היו סוכנים שייצגו עורכים, זה היה פחות מקובל, למרות שאני באופן אישי חושבת שלרוב העורכים זה ממש חיוני. מאז שאני עם יעל יש מישהו שמנהל לי את המלחמות, כלומר את המו"מ וגביית הכספים וזה הכי חשוב מבחינתי, כי פתאום הכל זורם יותר חלק ואני לא מוצאת את עצמי רבה עם מפיקים יותר".
ובתכלס, אני שואלת אותה, חוץ מהרגשה טובה זה גם מביא לך יותר עבודה?
"תראי יש לי תחושה של קפיצת מדרגה", אומרת רותי, " מאז שאני עם יעל תהליך חיפוש העבודה הפך ליותר רציני וזה משפיע כנראה גם עלי וגם על אלו שאני עובדת מולם שלוקחים אותי יותר ברצינות וזה בא לידי ביטוי בשטח. אני מרגישה שהיקף העבודה שלי הולך וגדל ולא רק בזכותה, אלא בזכות השילוב של שתינו, כל אחת תורמת לעיסקה את מה שהיא הכי טובה בו ואני כבר מזמן הבנתי שמה שהכי מעניין אותי זה לערוך".
ואכן נראה שלא פשוט להיות עורך ואיש עסקים בו זמנית ובעיקר אם מעולם לא למדת או נמשכת לשיווק או מנהל עסקים ובכל זאת עד לא מזמן כמעט ולא היו עורכים שפנו לסוכנים. משום מה זה היה פחות מקובל. ואם נביט אחורה בשנתיים האחרונות נוכל לראות שתעשיית הקולנוע והטלויזיה עברה שינוי מהפכני.
"עד לפני שנתיים הייתה תחושה שיש יותר ביקוש מהיצע", מסבירה יעל, "הרבה תכניות ריאליטי הופקו, המחירים עלו ועורכים יכלו להרשות לעצמם להתלבט בין פרוייקטים ואז יום אחד הכל התפוצץ בבום גדול בעקבות מה שקרה בערוץ עשר והמשבר הכלכלי העולמי, המחירים ירדו והייתה פחות עבודה ומי שהכי נפגע, זה לא העורכים הכי ידועים ויקרים שאותם לוקחים כי יודעים בדיוק מה מקבלים ולא הכי זולים שלא הכבידו על התקציב, אלא כל השאר, כלומר 90% מהעורכים בתעשייה. ואז התחילו המלחמות על עבודה, העורכים נאלנו לעסוק בהישרדות ואני בטוחה שזה לקח להם הרבה אנרגיה. רק לאחרונה הרגשתי שהתחיל שינוי בתפיסה. העורכים העדיפו להתמקד יותר באוויד ולא במסביב ואז גם הבנתי שעורך זה בעצם עסק קטן שצריך למתג, למצב, לנהל ולקדם כדי לשמור על האיזון גם בתקופות של משבר והאטה וכאן אני נכנסתי לתמונה, סוכנת שהיא גם מפיקה מנוסה בפוסט, גם מאמנת אישית (חשוב היה לי ללמוד את התחום) וגם מבינה בשיווק".

אז למה בעצם לא כל העורכים מצאו להם עד היום סוכן נחמד שיחסוך מהם את העבודה השחורה?
"אצל חלק מהעורכים עדיין קיים החשש שאם יהיה להם סוכן זה אומר שהמחיר שלהם יעלה, מה שיכול להרתיע ואולי לגרום להפסד עבודה" מסבירה יעל, "אבל זה לא בהכרח נכון. המחיר של עורך המיוצג על ידי סוכן פשוט מתייצב יותר ושינוי בתפיסה לא יקרה ביום אחד. זהו תהליך של חינוך מחדש שהתעשייה שלנו מתחילה לעבור עכשיו".
ולשאלתי כמה אחוזים לוקח היום סוכן לא קיבלתי תשובה מפורשת, רק שמדובר בטווח של 10-25 אחוז וכמובן כל זה תלוי בפרוייקט, בסוג ההתקשרות ובניסיונו של העורך.

8 תגובות

  1. גבי יניב
    פורסם ב: 8 במרץ 2010 @ 16:08 | קישור קבוע

    עצוב לראות שתחום שהחל מתוך צורך אמיתי (תאריקה,ינאי) הפך למרמס בידי ציניקנים כמו כמה מה"סוכנים" החדשים, פשוט מנצלים את העובדים השחורים - העורכים, תוך זריעת חששות בליבם על פרוייקטים עתידיים שלא יגיעו אליהם. חבל שאתר העורכים נותן לכך יד.

  2. דודי אורן
    פורסם ב: 8 במרץ 2010 @ 21:23 | קישור קבוע

    לפני כמה שנים ניסיתי לעבוד בשיטה הזו עם "סוכנת" בשם מיכל פלנבוים.לאחר תשלום מקדמה בסך כ- 1000 שקלים "דמי התקשרות" פחות או יותר הסתיימה מערכת היחסים העיסקית. במהלך חצי השנה שבה הייתי אמור לקבל הצעות עבודה דרך הסוכנת קיבלתי הצעת עבודה אחת שגם היא לא הביאה עבודה בסופו של דבר. כמובן שבמידה והצעות העבודה שה"סוכנת" הייתה מעבירה לי היו מבשילות לידי עבודה הייתה נגבית ממני עמלה בנפרד שזה כמובן בסדר גמור .כאמור, לא הגענו לזה.
    בכל אופן מהניסיון האישי שלי כדאי לבדוק עם מי עובדים.
    2.בנוגע לעמלה,לא נראה לי שיש מקום לגבות עמלה שעולה על 10-12% ובטח שלא 25%.

  3. רונית ינאי
    פורסם ב: 11 במרץ 2010 @ 9:20 | קישור קבוע

    הסיבה לכך שהרוב המכריע של העורכים לא לוקחים סוכן היא שפשוט לא צריך. אם עובדים בריאליטי, למשל, טווח המחירים שניתן לגבות די ידוע מראש, ולכן המו"מ עם המפיקים הוא לא מאד דרמטי (שינוי של 50 $ לכאן או לכאן לא הופך אף אחד מאיתנו ל"איש עסקים"). סביר להניח, שכמעט את כל מה שהסוכן ישיג עבור העורך הוא בעצם יגבה חזרה בצורת עמלה, כך שבסופו של דבר זה לא משתלם.
    חוץ מזה, קצת צורם שהכתבה הזו הפכה למדור פרסומי לסוכנת ספציפית.

  4. עורך
    פורסם ב: 14 במרץ 2010 @ 13:43 | קישור קבוע

    בניגוד לכל מקצועות הקולנוע אצלנו העורכים העסקה מאוד ברורה, אנו מוכרים זמן. אין לנו מו"מ בנוגע לזכויות בדרך כלל ונושא הקרדיט ברור אף הוא.
    25% זהו סכום מופרך לעמלת סוכן.
    בתחום הפרסומות יש תקציב גדול ולכן יש מקח ומימכר, אך בסרטים המחירים ברורים ואם לא,, בטלפון אחד ,ניתן לברר.

  5. שרית בינו
    פורסם ב: 15 במרץ 2010 @ 8:50 | קישור קבוע

    מטרת אתר איגוד העורכים להציע, לחדש, לחשוף ולהיות במה תומכת עבור העורכים. הכתבה נועדה להצביע על מגמה חדשה יחסית בתעשייה, על אופציה נוספת לחיפוש עבודה. אם שיטת הסוכן נכונה וכדאית רק הזמן ילמד.
    והכי חשוב אתר העורכים לא יתן יד בשום צורה לפעילות כלשהי שתפגע בעורך. המטרה הייתה טובה ואם מישהו נפגע איתכם הסליחה.

  6. עורך אחד
    פורסם ב: 15 במרץ 2010 @ 16:48 | קישור קבוע

    באמת כדאי שלהבא תנהגי בצורה מעט יותר שקופה. איננו חברים באיגוד על מנת לקדם אג'נדות שבסופו של דבר יקדמו את ארנקה של סוכנת זו או אחרת. במקום לצאת נגד התופעה המכוערת של מעכערים שעושקים את העורכים, את נותנת להם במה פירסומית.

  7. עורכת
    פורסם ב: 15 במרץ 2010 @ 17:43 | קישור קבוע

    שפרינגל מה עם הבי"ס למקצועות הפוסט

  8. פורסם ב: 9 במאי 2010 @ 15:11 | קישור קבוע

    חברה אל לנו לשכו שכל שנייה שלנו שווה כסף ופה קבור הכלב, כי במציאות של היום בים של סוכנים אנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן לצערנו…
    הסבה מקצועית?…

הוסף תגובה

המייל שלך בטוח איתנו. שדות חובה מסומנים ב-*

*
*